קטע בעברית מתוך ספר הסקצ'בוק שהתפרסם בעברית ובאנגלית,
1999 - The Franz Bernheimer Sketchbook, published by Franz Bernheimer Collection
:
"אכן, שפת הצורות הזו מתחום הביולוגיה והגאולוגיה מותירה על עבודותיי
חותם אישי ועקבי אשר מקורו ללא ספק בלימודי הביולוגיה שבהם עסקתי בשנות בחרותי
ובהתעניינות הבלתי פוסקת שלי במחקר המדעי. אני מתקשה להצביע על השפעות אישיות
מסוימות, לעומת זה ברור לי שהושפעתי בתחום החזותי ממסעותיי בצפון איטליה, משנת
השבתון שביליתי במקסיקו, וביסודו של דבר מעיר הבארוק והארט-נובו, העיר מינכן, שבה
נולדתי וחייתי עד שנת 1933.
גדלתי במשפחה מתבוללת, חובבת מוסיקה ואמנות שעסקה במסחר ברהיטים
וחפצים עתיקים, אך היתה שמרנית להלל. המשפחה התייחסה אל התנועות האקספרסיוניסטיות
ששגשגו אז במינכן ובברלין כאל דבר המוקצה מחמת המיאוס, מנוון ולא ראוי להתייחסות,
ולמרבה הפלא לא התוודעתי אליהן עד שהגעתי לגיל שבע-עשרה. יתכן שהכבוד שאני רוחש
לסגנון, למבנה, להישגים בתחום האמנות, מקורו בחשיפה המוקדמת והבלעדית הזאת לאמנות
הקלאסית השואפת אל היופי והאל-זמניות, בניגוד לביטוי העצמי הנפוץ כל כך בימינו.
אני סבור, שהאמן חוטא כלפי משמעותה של האמנות, כאשר הוא יוצר משהו
אישי עד כדי כך שעבודתו מאבדת את תפקידה התקשורתי. כמו כן אני סבור שהאמן המעורב
בנושאי מחאה חברתית עד כדי שחיקת ההרמוניה האסתטית ביצירתו חוטא באותה מידה. יתכן
שלנוכח האתגרים הטכנולוגיים בימינו הזורעים מבוכה בקרב בני האדם בכל אתר ואתר אין
אנו יכולים לשאוף אלא לדבקות חסרת פשרות באיכות אמנותית באמצעות חינוך העין. כאמן
וכמורה זו היתה שאיפתי לפני ארבעים שנה והיא כמעט לא השתנתה מאז ועד עצם היום הזה.
---
קטלוג תערוכה בגלריה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, 1989.
יש להתייחס לרישומים שלי כאל מעין איקונין מודרני – כלומר, תמונה
התלויה במוצנע, המופרדת מכל הריהוט השימושי של קיומנו, המזכירה לנו בדממה שיש
חוקים של הרמוניה המתקיימים מעבר לתוהו ובוהו של חיינו. מגיל רך האמנתי שהאמנויות
הפלסטיות יכולות להתמודד יפה עם האתגר שהעמידו בפניהם הצילום והקולנוע, שהם אמצעים
אמנותיים אשר בהדגישם חוסר-אמצעיות והשתנות נראים מתאימים כל כך לזמננו. לעומת
אלה, אני מנסה להעמיד את עיקרון אי-התנועה במרכז יצירתי. אני מבקש לגלם אל-זמניות,
אשר כמוה כהשתתפות בדממתה המהותית של התמונה. אני שואף להגיע לתכונת אל-זמניות על
ידי פישור של כוחות מנוגדים, והבאת התנועה הגלומה ברישום לידי איזון בדומה
להרמוניה מוסיקלית.
----
קטלוג תערוכה בגלריה לאמנות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 1991.
פרנץ ברנהיימר (1911-1997). משחר ילדותו הוא עסק ברישום מידי יום
ביומו. הוא היה מורה לרישום ופרופסור לתולדות האמנות, תקופת הרנסאנס. הוא נולד
במינכן, גרמניה, גר מ-1934 באיטליה, בשווייץ ובעיקר בארה"ב. מ-1961 התגורר
בישראל. ברנהיימר קיבל תואר בוגר בתולדות האמנות ובציור באוניברסיטת ייל לאחר
עיסוק קודם במדעי הטבע. יצירותיו נכללות באוספים בינלאומיים, כולל באוסף האלברטינה
בוינה, מוזיאון שטדליך באמסטרדם, מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון, מוזיאון ישראל
בירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, באוספי הרישום העירוניים של ציריך, בריסל,
ברוקלין, ניו יורק, מינכן, קסל, שטוטגרט, דרמשטט, מיינץ ואחרים."